הקטינה לנאשם: "אמא לא מרשה וזה לא צנוע"
לפי עובדות כתב האישום (ת"פ 4139-11-15), המתלוננת, קטינה ילידת 2005 הגיעה לתחנת אוטובוס כדי לעלות על הסעה המובילה לבית ספרה. הקטינה פספסה את ההסעה ולכן רצה לעבר תחנת האוטובוס הסמוכה כדי לתפוס את ההסעה. בזמן שרצה, הנאשם הבחין בה והלך לרדוף אחריה עד לתחנה הסמוכה. כאשר הגיע, אחז בידה בחוזקה ושאל מדוע היא רצה; הקטינה ענתה לו ובתגובה הנאשם העלה אותה בכוח אל האוטובוס ובמהלך הנסיעה איים שיפגע בה אם תספר להוריה על המתרחש. לאחר זמן מה, הנאשם הוריד את הקטינה מהדלת האחורית של האוטובוס והוביל אותה לשביל עפר שבצד הכביש. הקטינה ניסתה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אך ללא הצלחה. בהמשך, הנאשם פתח את כתפור מכנסיו וביקש מהקטינה לגעת באיבר מינו ולמחוץ אותו. הקטינה סירבה והנאשם חדל ממעשיו לבסוף כאשר עובר אורח עבר במקום וניגש לברר את פשר התרחש בין השניים.
הנאשם נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר לאחר שעלה חשש בדבר מצבו הנפשי של הנאשם. מהתסקיר עלה כי הנאשם עבר שבעה אבחונים קדומים ושהה במוסדות פסיכיאטריים מגיל צעיר. הנאשם רווק, ללא ילדים, מתגורר בדירת עמידר והוריו נפטרו. כמן כן, לנאשם שבעה אחים עמם אינו נמצא בקשר. לנאשם 16 הרשעות קודמות ושני כתבי אישום בגין עבירות אלימות שעדיין עומדים ותלויים כנגדו.
מהתסקיר עלה בנוסף כי הנאשם אינו סובל ממחלת נפש, אלא פועל ברמה של פיגור שכלי, סביבתי וחינוכי. שירות המבחן התרשם כי לנאשם קשיים רגשיים ונפשיים מילדותו וכי הוא נוטה להתנהגות אימפולסיבית ותוקפנית. לנוכח דברים אלו, שירות המבחן המליץ לשלב את הנאשם במסגרת ברורה שתאשר להרחיקו מהסביבה, תוך התייחסות למגבלותיו.
בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת מטעם ועדת האבחון למפגר, ממנה עלה כי הנאשם גבולי בתפקודו ובעל אישיות אורגנית, בלתי בשלה וילדותית, אך ללא אלמנטים פסיכוטיים. הועדה התרשמה כי הנאשם התמתן מאוד במהלך השנים האחרונות. ועדת האבחון המליצה כי במידה ועונשו יהיה בטווח של עד 9 חודשים, יש להעדיף להפנותו למעון נעול; במידה ויוטל על הנאשם עונש מאסר של יותר מ-9 חודשים, יש להעבירו למסגרת טיפולית של השב"ס, כגון מתחם מב"ן במתחם כלא איילון.
המדינה מתנגדת להפחתה בעונשו של הנאשם
הקטינה העידה כי בעקבות מעשיו של הנאשם היא סובלת מפחדים וחרדות, אינה עולה על אוטובוסים ציבוריים יותר, סובלת מחוסר ביטחון ומופנות שבאים לידי ביטוי מרתיעה מאנשים זרים ובכי. המדינה טענה כי מעשיו של הנאשם חמורים ביותר והתנגדה להעביר את הנאשם למכון נעול שכן לא נראה התמתנות במצבו של הנאשם לנוכח מקרה זה ולנוכח שני כתבי האישום האחרים שעומדים תלויים נגדו. בעיני המדינה הנאשם ביצע עבירת מין חמורה ואין שיקול המצדיק הפחתה בעונשו של הנאשם ולכן עתרה להטיל עליו עונש של לפחות 3 וחצי שנות מאסר לצד מאסר מותנה ופיצוי משמעותי לקטינה.
עורך דינו של הנאשם טען כי מדובר במעשה מגונה בקטינה קל יחסית וכי על בית המשפט לשקול להימנע מהרשעת הנאשם לאור מצבו הנפשי. עורך הדין הוסיף כי הנאשם לא חשף בפני הקטינה את איבר מינו וכי עברו הפלילי אמנם כבד, אך לא כולל הרשעות בגין עבירות מין.
השופט קבע, אין להפעיל סייג לאחריות פלילית
בדיון שנערך ב- 4/1/17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אמנון כהן דן במקרה על מנת להכריע את עונשו של הנאשם. השופט החל את דבריו בכך שהדגיש את הפגיעה בגופה ונפשה של הקטינה. כמו כן, קבע כי הנאשם ניצל לרעה את כוחו ומעמדו לפי הקטינה ויכל להימנע מהמעשה כיוון שהבין את הפסול במעשיו.
השופט לקח בחשבון גם מגוון שיקולים אחרים, כגון נסיבות חייו הקשות, עברו הפלילי הכבד והעובדה כי סובל השפלות והתעללויות במעצרו כיוון שמואשם בביצוע עבירות מין. כמו כן, הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ושירות המבחן הזהיר מפני סיכון גבוה להתרחשות של עבירות מין ואלימות בעתיד. השופט לא קיבל את ההמלצה הראשונה של ועדת האבחון, אך הסכים להמלצה החלופית של הועדה, להעביר את הנאשם למסגרת טיפולית של השב"ס. על כן, השופט כהן גזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל והעברתו למסגרת טיפולית של השב"ס. בנוסף, השופט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי לקטינה על סך 10,000₪.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר